תחומי פעילות

דיגום מי השתיה מתבצע לאחר תהליך שבו מים ממקור מים טבעי (כמו אגם, נהר או באר) מועברים לתהליך טיהור ומועברים לתשתית המים המוגשים לציבור לשתייה. תהליך זה כולל שלבים שונים כמו סינון, חיטוי ותכנון תשתית המים.

התהליך מתחיל בסינון המים כדי להסיר חלקיקים גולמיים גדולים וזוהמה מכמויות המים. לאחר מכן, המים עוברים דרך תהליך חיטוי כדי להסיר חיידקים, וירוסים וכל חומרים אורגניים נוספים שעשויים להיות קיימים במים. החיטוי יכול להתבצע באמצעות כלור או באמצעות תהליך חיטוי אחר כמו חיטוי באוזון או במתקנים ייחודיים כמו מערכות טיהור מים מתקדמות.

לאחר החיטוי, המים מועברים לתשתית המים המוגשים לציבור. תשתית המים כוללת מערכות צנרת, מכוניות מים ותחנות דיגום. בתחנות הדיגום, המים מועברים לתוך ברזים ומתוכם ניתן לגשת למים לשתייה.

דיגום מי השתיה הוא תהליך חשוב ומורכב שמבטיח שהמים המוגשים לציבור יהיו באיכות טובה ובטוחים לשתייה. רשויות המים בכל מדינה מקפידות על תהליכי דיגום וטיהור המים על מנת להבטיח את איכותם לציבור הרחב.

חיידקי הלגיונלה, הידועים לשמצה כגורמים למחלת הלגיונרים, הפכו בשנים האחרונות לדאגה הולכת וגוברת בשל יכולתם לשגשג במערכות מים שונות. מחלת הלגיונרים היא צורה קשה של דלקת ריאות, והבנת החיידקים העומדים מאחוריה היא חיונית למניעת התפרצויות ולהבטחת בריאות הציבור.

סקירה:

לגיונלה הוא סוג של חיידקים פתוגניים הכולל יותר מ-50 מינים. עם זאת, הידועה לשמצה מבניהם היא Legionella pneumophila, האחראית לרוב מקרי מחלת הלגיונרים. חיידקים אלו נמצאים בכל מקום במקורות מים טבעיים, כגון נהרות ואגמים, אך הופכים לאיום בריאותי משמעותי כאשר הם מתרבים במערכות מים מעשה ידי אדם.

העברה וזיהום

חיידקי הלגיונלה מדביקים בעיקר בני אדם באמצעות שאיפה של טיפות מים מזוהמות או אירוסולים. מקורות שידור נפוצים כוללים מגדלי קירור, מערכות מים חמים, יחידות מיזוג אוויר ואפילו מזרקות דקורטיביות. מחלת הלגיונרים אינה מועברת באמצעות מגע מאדם לאדם, מה שהופך את מערכות המים המזוהמות לאשמה העיקרית.

מחלת הלגיונרים: תסמינים וחומרה

מחלת הלגיונרים מציגה תסמינים הדומים לדלקת ריאות חמורה, כולל חום גבוה, שיעול, קוצר נשימה, כאבי שרירים וכאבי ראש. חומרת המחלה יכולה להשתנות, כאשר מקרים מסוימים מובילים לסיבוכים מסכני חיים, במיוחד אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת או מצבים בריאותיים בסיסיים.

סביבות בסיכון גבוה

סביבות מסוימות מועדות יותר לזיהום לגיונלה, כולל בתי חולים, בתי מלון, ספינות שייט ומבנים גדולים עם מערכות מים מורכבות. הגדרות אלו מספקות תנאים אידיאליים לגדילה והפצה של לגיונלה, ומעמידות אנשים בסיכון גבוה יותר לחשיפה.

אמצעי מניעה ובקרה

בהתחשב בחומרה הפוטנציאלית של מחלת הלגיונרים, אמצעי מניעה ובקרה הם בעלי חשיבות עליונה. תחזוקה שוטפת של מערכות מים, ניקוי וחיטוי נאותים של מגדלי קירור וניטור טמפרטורת המים הם שלבים קריטיים במזעור הסיכון לזיהום הלגיונלה. בנוסף, יישום תוכניות ניהול מים וחינוך הציבור לגבי חשיבות בטיחות המים תורמים למניעת התפרצויות.

דיגום בריכות שחיה הוא תהליך שבו מבצעים בדיקות שטח ומעבדה. זה חשוב לשמירה על איכות המים ולמניעת התפשטות מחלות וזיהומים. הטיפול בבריכות כולל מספר שלבים.

חיטוי: בריכות שחיה נחשבות לסביבה חמה ורטובה, שהיא מצויה לפעמים בתנאים אידיאליים לצמיחת חיידקים וזיהומים. כדי למנוע זאת, משתמשים בחומרים כימיים כמו כלור וברומין כדי להרוג את החיידקים ולשמור על רמת החיטוי המתאימה.

סינון: מערכות סינון מסוגים שונים משמשות להסרת חומרים מיותרים וזיהומים מהמים. סינון יכול לכלול מסננים פיזיים, כגון מסנני חול, וגם מערכות כימיות כמו סינון באמצעות חומרי סופר סוני.

תחזוקה יומית: תחזוקה יומית כוללת פעולות כמו ניקוי ושטיפת הבריכה, בדיקת רמות הכימיקלים במים, וסינון ותיקון של מערכות הסינון. תחזוקה יומית חשובה כדי לשמור על איכות המים ולמנוע זיהומים

בדיקות תקופתיות: יש לבדוק את איכות המים בבריכה באופן תקופתי, באמצעות בדיקות לרמות הכימיקלים, חומציות המים, וכן לזיהום חיידקי. בדיקות אלו יכולות להתבצע על ידי מעבדות מוסמכות.

כדי לבצע דיגום בריכה בצורה יעילה ובטוחה, מומלץ להתייעץ עם מומחה בתחום ולעקוב אחרי הנחיות היצרן והמדיניות המקומית בנושא.

בדיקות מים לים ולנחלים חשובות כדי לבצע מעקב ולשמור על איכות המים והסביבה המקיפה. הבדיקות מתבצעות בכדי לזהות רמות שונות של חומרים כימיים, זיהומים ומזהמים במים. כאשר מתגלים רמות גבוהות של אלו החומרים, ניתן לפעול בהתאם כדי לשפר את איכות המים ולמנוע נזק לסביבה ולחיות.

הבדיקות השכיחות ביותר בכל ים או נחל כוללות:

בדיקות כימיות: בדיקות אלו מתבצעות כדי לזהות רמות של חומרים כימיים כמו כלורידים, ניטרטים, פוספטים וחומציות. רמות גבוהות של אלו החומרים יכולות לגרום לזיהום ולהשפעה על אורח החיים במערכות המים.

בדיקות מיקרוביולוגיות: בדיקות אלו מתבצעות כדי לזהות חיידקים, וירוסים ופטריות במים. זיהומים מיקרוביולוגיים יכולים לגרום למחלות ולהשפיע על איכות המים.

בדיקות פיזיקליות: בדיקות אלו כוללות מדידת טמפרטורה, עומס חומציות, רמות חמצן וניטרטים, וכן רמות חומרים כימיים נוספים במים. בדיקות אלו מסייעות בזיהוי תהליכים פיזיקליים וכימיים במערכות המים.

בדיקות סביבתיות: בדיקות אלו מתבצעות כדי לזהות רמות של חומרים כימיים ומזהמים בסביבה המקיפה, כמו חומרים כימיים נוספים, זיהומים וזיהומים רדיואקטיביים. זיהומים סביבתיים יכולים להשפיע על איכות המים ולגרום לנזק לסביבה.

בדיקות המים לים ולנחלים יש לבצע באופן תקופתי ולפי ההנחיות המקומיות והמדיניות הרלוונטית. כדי לבצע בדיקות אלו בצורה מדויקת ומקצועית, מומלץ לפנות למוסדות מוסמכים ולעקוב אחרי הנחיות המומחים בתחום.

בעולם גלובלי עם שרשראות אספקה מורכבות ומקורות מזון מגוונים, הבטחת הבטיחות והאיכות של המזון שאנו צורכים הפכה לחשיבות עליונה. בדיקות מזון ממלאות תפקיד מכריע בשמירה על בריאות הציבור, שמירה על ציות לרגולציה ושמירה על אמון הצרכנים.

הצורך בבדיקת מזון

הגנה על בריאות הציבור- מזון מזוהם  עלול להוביל למחלות הנישאות במזון שנעות בין אי נוחות קלה לסיכונים בריאותיים חמורים. בדיקות מזון מסייעות לזהות פתוגנים מזיקים, רעלים ושאריות כימיות, ומאפשרות התערבויות בזמן למניעת התפרצו

ציות .

רגולציה- ממשלות וארגונים בינלאומיים קובעים תקנות ותקנים לבטיחות מזון. בדיקות מזון מבטיחות שמוצרי מזון עומדים בסטנדרטים אלה, מפחיתות סיכונים בריאותיים ושמירה על נהלי סחר הוגנים.

אמון צרכנים- שיטות בדיקות מזון שקופות מטפחות את אמון הצרכנים בבטיחות ובאיכות המוצרים שהם רוכשים. כאשר צרכנים סומכים על כך שהמזון שלהם נבדק בקפדנות, הם יכולים לעשות בחירות מושכלות לגבי מה שהם אוכלים.

שיטות לבדיקת מזון

בדיקה מיקרוביולוגית- זה כולל גילוי מיקרואורגניזמים כמו חיידקים, וירוסים ופטריות שעלולים לגרום למחלות המועברות במזון. טכניקות כגון תרבית, תגובת שרשרת פולימראז (PCR) ורצף הדור הבא משמשות לזיהוי ולכימת פתוגנים אלה.

ניתוח כימי: מזון נבדק לנוכחות של כימיקלים מזיקים, חומרי הדברה, מתכות כבדות ותוספים. טכניקות כמו כרומטוגרפיה וספקטרוסקופיה עוזרות לזהות ולכמת חומרים אלה בצורה מדו

זיהוי אלרגנים- עם העלייה באלרגיות למזון, בדיקת אלרגנים כמו גלוטן, בוטנים ומוצרי חלב היא חיונית. בדיקות אימונו ושיטות מבוססות DNA משמשות לזיהוי אפילו כמויות של אלרגנים.

ניתוח תזונתי- בדיקת מזון בודקת גם את התוכן התזונתי של המוצרים, ומבטיחה שהתוויות מייצגות במדויק את הרכב המוצר, כולל מאקרו-נוטריינטים, ויטמינים ומינרלים.

הבטחת דיוק ואמינות

מעבדות מוסמכות- בדיקות מזון צריכות להתבצע על ידי מעבדות מוסמכות העוקבות אחר תקני איכות קבועים. ההסמכה מבטיחה שהשיטות, הציוד והצוות של המעבדה עומדים בקריטריונים ספציפיים לדיוק ואמינות

שיטות דגימה: דגימה נכונה היא חיונית להשגת תוצאות מייצגות. דגימה אקראית מאצוות שונות או מהרבה מוצרי מזון מבטיחה שתוצאות הבדיקה משקפות את הייצור כולו.

במערכת מרפאות השיניים יש חשיבות עליונה לאיכות המים לשתיה ולעבודה עם  מטופלים. 

כיסא העבודה מכיל בתוכו מספר מערכות וכלי עבודה משולבים מים בלחץ גבוה, המים משמשים ככלי בטיפול עצמו.

המים הנישאים מגיעים בשני אופנים: דרך אחת היא מרשת המים המרכזית והדרך השניה ע"י מים מזוקקים המחוברים לכסא המטופל.

מכונות כליות, הידועות גם בתור מכונות המודיאליזה או מכונות דיאליזה כליות, שינו את חייהם של מיליוני אנשים הסובלים מאי ספיקת כליות. המכשירים המדהימים הללו הפכו לחבל הצלה עבור חולים שכליותיהם אינן מסוגלות לבצע את תפקידיהם החיוניים. 

היסודות של מכונות הדאליזה

מכונות הדאליזה הן מכשירים רפואיים מתוחכמים שנועדו לחקות את תפקודן של כליות בריאות. הם משמשים בעיקר לחולים הסובלים ממחלת כליות סופנית (ESRD) או פגיעה בכליות חריפה (AKI). מכונות אלו משמשות לסינון חומרי פסולת, עודפי אלקטרוליטים ונוזלים מהדם כאשר הכליות של המטופל עצמו אינן מסוגלות עוד לבצע את הפונקציות הקריטיות הללו.

תהליך המודיאליזה

תפקיד הליבה של מכונת כליות הוא המודיאליזה, תהליך הכולל מספר שלבים מרכזיים:

גישה לדם: נוצרת נקודת גישה לכלי הדם, בדרך כלל באמצעות פיסטולה עורקית (AV), שתל AV או צנתר ורידי מרכזי. נקודת גישה זו מאפשרת זרימת דם מגופו של המטופל למכונת הדיאליזה.

משאבת דם: המכונה משתמשת במשאבת דם כדי לשאוב את הדם של המטופל לתוך מסנן מיוחד הנקרא דיאליזר.

דיאליזר: בתוך הדיאליזר הדם חשוף לממברנה חדירה למחצה המאפשרת מעבר לתוצרי פסולת ונוזלים עודפים תוך שמירה על רכיבי דם חיוניים כמו כדוריות דם אדומות וחלבונים.

תמיסת דיאליזה: במקביל, תמיסה הנקראת דיאליזאט, המכילה אלקטרוליטים מאוזנים בקפידה, זורמת בצד השני של קרום הדיאליזה. פתרון זה מסייע בהחלפת חומרי פסולת ואלקטרוליטים עם הדם של המטופל.

החזרת דם מטוהר: לאחר מעבר דרך הדיאליזר, הדם המטוהר מוחזר לגוף המטופל דרך נקודת הגישה לכלי הדם.

בדיקת אוויר הוא תהליך מכריע שמעריך את איכות האוויר שאנו נושמים. הוא ממלא תפקיד חיוני בתחומים שונים, כולל הגנת הסביבה, בריאות הציבור ובטיחות בעבודה. 

המשמעות של בדיקות אוויר

הגנת בריאות: בדיקות אוויר מתבצעות בעיקר כדי לשמור על בריאות הציבור. איכות אוויר ירודה עלולה להוביל למחלות בדרכי הנשימה, אלרגיות ובעיות בריאותיות אחרות. על ידי ניטור ובדיקת האוויר, אנו יכולים לזהות מזהמים ולנקוט פעולות מתקנות כדי לצמצם את ההשפעות המזיקות שלהם.

שימור הסביבה: ניטור איכות האוויר חיוני להגנה על הסביבה שלנו. זה עוזר לנו לעקוב אחר רמות המזהמים, כמו גזי חממה, התורמים לשינויי האקלים ולהתחממות הגלובלית. על ידי זיהוי מקורות זיהום, נוכל לנקוט בצעדים להפחתת פליטות ולמתן נזקים סביבתיים.

בטיחות בעבודה: במסגרות תעשייתיות, בדיקות אוויר חיוניות להבטחת בטיחות העובדים. לחשיפה לכימיקלים ומזהמים מזיקים עלולה להיות השלכות קשות על העובדים. בדיקות אוויר סדירות עוזרות לזהות ולהפחית סיכונים, ומבטיחות מקום עבודה בטוח יותר.

שיטות לבדיקת אוויר

ניטור אוויר סביבתי: שיטה זו כוללת ניטור האוויר בסביבות חיצוניות כדי להעריך את איכות האוויר הכללית. זה כולל לעתים קרובות מדידת רמות של מזהמים נפוצים כמו חלקיקים (PM), אוזון בגובה פני הקרקע, דו תחמוצת החנקן (NO2), דו תחמוצת הגופרית (SO2), חד תחמוצת הפחמן (CO) ותרכובות אורגניות נדיפות (VOCs). נתונים שנאספים מתחנות ניטור אוויר הסביבה מסייעים לרשויות לקבוע תקני איכות אוויר וליישם תקנות.

בדיקת איכות אוויר פנימית (IAQ): בדיקות IAQ מתמקדות באיכות האוויר בתוך מבנים, בתים ומשרדים. מזהמי אוויר נפוצים בפנים כוללים נבגי עובש, ראדון, תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs), פחמן דו חמצני (CO2) ואלרגנים. בדיקות IAQ מסייעות לזהות מקורות לזיהום אוויר בתוך הבית ומאפשרות אמצעים לשיפור מערכות האוורור והסינון.

בדיקות פליטות: תעשיות ומפעלים מבצעים בדיקות פליטות כדי למדוד שחרור מזהמים ממקורות ספציפיים. בדיקה זו מבטיחה עמידה בתקנות איכות הסביבה ומסייעת לתעשיות להפחית את טביעת הרגל הסביבתית שלהן.

הפיאזומטר נועד לניטור של דליפות דלק מתחנות דלק באמצעות מדידת נוכחות אדי דלק באוויר הקרקע ((gas-soil, או בדיקת נוזלים, אם נוזלים אלו נמצאו בפיאזומטר.

המפרט של המשרד להגנ"ס להתקנת פיאזומטרים בתחנות דלק מחייב התקנת פיאזומטר במאצרה תת-קרקעית בה מוטמן מיכל דלק. ניתן להתקין פיאזומטר לפי מפרט אחר רק לאחר קבלת אישור, בכתב ומראש, מהממונה.

תקנות המים (מניעת זיהום מים)(תחנות דלק), קובעות את האמצעים למניעת זיהום מים מתחנת הדלק. בתקנה 8 נקבע לגבי מכלים תת קרקעיים, כמפורט להלן:

מיכל שנבנה עם מאצרה - על המאצרה להכיל פיאזומטר.

מיכל שנבנה עם מיכול משני (מיכל כפול דופן), מכלי דלק טמונים בעלי דופן כפולה יכול להיות מותקן ללא מאצרה ובלבד שבין דפנותיו מותקן אמצעי ניטור שאישר הממונה.

מיכל שנבנה ללא מיכול משני וללא מאצרה - על המפעיל להתקין שני פיאזומטרים לפחות בשני הקצוות של אתר הטמנת המכלים לפי המפרט של המשרד לאיכות הסביבה להתקנת פיאזומטרים בתחנת דלק.

על מפעיל של תחנת דלק לערוך בדיקות אטימות תקופתיות כדלהלן:

למתקן - מידי חודש, לגילוי דליפות באמצעי ניטור, לרבות פיאזומטרים.

לאמצעי הניטור למיכל – מדי חודש, לבדיקת תקינותם.

בדיקות אטימות יבוצעו בשיטות שנקבעו בהנחיות שאישר הממונה. 

דגימת קרקע היא פרקטיקה מכרעת במדעי החקלאות והסביבה, המספקת תובנות חשובות לגבי הרכבה, הפוריות והבריאות של האדמה. לדגימת קרקע תפקיד חיוני בייעול הפריון החקלאי, קידום שיטות קיימא ושמירה על איכות הסביבה.

הבנת הרכב הקרקע: 

דגימת קרקע מאפשרת לחוקרים, לחקלאים ואגרונומים להבין את הרכב הקרקעות, כולל רמות ה-pH שלהן, תכולת החומר האורגני, זמינות החומרים המזינים והתכונות הפיזיקליות שלהן. ידע זה עוזר להתאים שיטות חקלאיות ולמטב את בחירת היבולים כדי להתאים לתנאי הקרקע הספציפיים, מה שמוביל לשיפור התפוקה וניהול המשאבים.

חקלאות מדויקת וניהול חומרים מזינים: 

דגימת קרקע ממלאת תפקיד מכריע על ידי מתן נתונים מדויקים על רמות חומרי הזנה ופריון הקרקע. לאחר מכן, החקלאים יכולים ליישם דשנים ותיקוני קרקע בצורה מדויקת, בהתבסס על הצרכים הספציפיים של כל שדה או גידול. גישה ממוקדת זו ממזערת בזבוז של חומרים מזינים, מפחיתה את ההשפעה הסביבתית וממקסמת את תפוקת היבול.

ניטור בריאות הקרקע והשפעה סביבתית: 

באמצעות דגימת קרקע, מומחים יכולים להעריך מדדי בריאות קרקע כגון פעילות מיקרוביאלית, מבנה הקרקע ויכולת החזקת מים. מידע זה עוזר לזהות בעיות פוטנציאליות של הרס קרקע, כגון שחיקה או המלחה, ומנחה את יישום אמצעי שימור הקרקע המתאימים. על ידי ניטור בריאות הקרקע, ניתן לשמור על מערכות חקלאיות יצרניות תוך מזעור השפעות סביבתיות שליליות.

ניהול מים ויעילות השקיה: 

דגימת קרקע עוזרת לקבוע את יכולת שימור הלחות בקרקע ואת שיעורי החדירה, ומאפשרת לחקלאים לייעל את שיטות ההשקיה. על ידי הבנת כושר החזקת המים של הקרקע, חקלאים יכולים להתאים את לוחות הזמנים, השיטות והכמויות של השקיה, להפחית את בזבוז המים ולהבטיח יעילות אופטימלית בשימוש במים.

מחקר ופיתוח: 

דגימת קרקע מספקת לחוקרים נתונים יקרי ערך לחקור אינטראקציות בין קרקע לצמח, מחזוריות של חומרים מזינים והשפעת שיטות חקלאיות על מערכות אקולוגיות בקרקע. ידע זה תורם לפיתוח טכנולוגיות, פרקטיות וזני גידולים חדשים המותאמים לתנאי הקרקע.

דיגום מקוואות נשים וגברים ע"פ דרישות הלקוח